התערוכה המוצגת בסינמטק הצרפתי בפריז לציון מאה שנים להולדתה של מרילין מונרו, מבקשת להפנות את הזרקור אל מה שלעיתים הוצלל על ידי המיתוס - עבודתה כשחקנית. דרך תלבושות מקוריות, קטעים מתוך סרטיה, צילומים איקוניים וחומרי ארכיון נדירים, נפרש מסלול המלווה את הקריירה שלה מראשיתה ועד להפיכתה לכוכבת בינלאומית. לצד התערוכה, מקיים הסינמטק רטרוספקטיבה מלאה של סרטיה, המאפשרת להתבונן מחדש בהתפתחותה האמנותית - מתפקידיה הראשונים ועד לשיאי הקריירה. הצפייה הרציפה בסרטים חושפת את השינויים, הניסויים והעבודה המתמשכת שמאחורי הדימוי, ומזמינה לגלות מחדש את מונרו לא רק כאייקון, אלא כשחקנית מורכבת, מתפתחת ורבת ניואנסים.

התערוכה ״Marilyn Monroe: A Portrait״ שתיפתח ביוני הקרוב בלונדון לציון חגיגות מאה שנים להולדתה של השחקנית המפורסמת, מציעה התבוננות אל דמותה דרך פורטרטים איקוניים שנוצרו בידי כמה מהאמנים והצלמים המשפיעים של המאה ה-20 וה-21. העבודות של אמנים כמו אנדי וורהול, מרלן דומאס ופולין בוטי, לצד צילומים של ססיל ביטון, פיליפ הלסמן וריצ’רד אבדון, חושפות כיצד מונרו הייתה לא רק מושא למבט אלא שותפה פעילה בעיצוב הדימוי הציבורי שלה. לצד העבודות מוצגים גם חפצים אישיים כמו תסריטים, ספרים ובגדים המעמיקים את ההיכרות עם האישה שמאחורי המיתוס. התערוכה מבטיחה לקרוא מחדש את מונרו לא רק כסמל תרבותי נצחי, אלא כאישה מודעת, מורכבת ורבת השפעה, כשהשאלה מי הייתה באמת נותרת פתוחה ומסקרנת עד ימים אלה.

יש ספרים שלא רק מספרים סיפור, אלא גם לוכדים רגע בזמן. כזה הוא "The Last Sitting" של הצלם ברט סטרן. הספר מתעד את סדרת הצילומים האחרונה של מרילין מונרו, שצולמה במלון בל-אייר בלוס אנג׳לס ביוני 1962, שישה שבועות בלבד לפני מותה הטרגי. במשך שלושה ימים יצרו יחד סטרן ומונרו צילומים חשופים ויוצאי דופן, שמעניקים תחושה של אינטימיות וכנות. מונרו נראית בהם בשיא יופייה – נטולת המסכות שכה אפיינו את דמותה הציבורית. הסדרה הופקה בשלוש ישיבות צילום יומיות במשך 12 שעות, שהניבו 2,571 פורטרטים. סטרן השתמש באביזרים כמו צעיפים, תכשיטים ושמפניה, והתוצאה היא ספר מרגש שסייע לבסס את מעמדה של מונרו כאייקון תרבותי נצחי.

ג'נטלמנים מעדיפים בלונדיניות; אבל ג'נטלמנים מתחתנים עם ברונטיות״, ספרה הקלאסי של אניטה לוס, מחולק לשני חלקים. החלק הראשון, ״ג'נטלמנים מעדיפים בלונדיניות: היומן המאיר של גברת מקצועית״, התחיל כסדרה של סיפורים קצרים שפורסמו במגזין "הרפרס בזאר", ובעקבות הצלחתם קובצו לספר שיצא לאור בשנת 1925. חלקו השני של הרומן, ראה אור שנתיים לאחר מכן, ב-1927,  ולאחרונה התרפסם הספר בעברית. מרלין מונרו שיחקה בגרסה הקולנועית של הספר, לבושה בשמלה הוורודה שזכתה לעשרות ציטוטים בתרבות הפופולרית, שאולי המפורסם שבהם הוא הקליפ ״Material Girl" של מדונה.

הקשר שבין אלה פיצג'רלד, אחת הזמרות הגדולות בהיסטוריה, לבין מרילין מונרו, כוכבת הוליוודית שהפכה לאייקון, היה קשר ייחודי שזכה לאימפקט ציבורי ופוליטי. הסיפור שלהן הוא לא רק על חברות, אלא גם על אומץ, הערכה הדדית ואהבה למוזיקה. מונרו העריצה את הקול של פיצג'רלד – קול חם, מלא רגש, שהצליח לגעת בנשמה של כל מי שהאזין לו. היא נהגה לומר שהשירים שלה נותנים לה כוח ברגעים הקשים. כפי שגילינו בהרצאה, השתיים חלקו חברות אמיצה אחרי שמונרו השתמשה בכוחה ומעמדה כדי לקדם את הקריירה של פיצג'רלד כשאמרה שתגיע לשבת בשורה הראשונה בכל ערב אם יזמינו את פיצג'רלד להופיע. הופעותיה של הזמרת השחורה במועדון הפכו לאירוע תרבותי מכונן, ומונרו אכן הגיעה לכל הופעה. אני מצרפת פלייליסט של הלהיטים של פיצג׳רלד. בזמן ההאזנה, אפשר כמעט לדמיין את מרילין יושבת בשורה הראשונה, מרותקת לקולה של אלה, מוחאת כפיים בהתלהבות ומוכיחה שכשמדובר במוזיקה, יש לה כוח לחבר בין לבבות.

הפודקאסט המבריק ״פסטיבל כאן״ של יונתן גת ודני מוג׳ה מתמקד בכל פרק בסרט אחד בלבד ומציע ניתוח מעמיק, סוחף ומלא בפרטים שלא ידעתם על הקלאסיקות הגדולות של הקולנוע. בפרק שמוקדש לסרט האייקוני "חמים וטעים", לוקחים אותנו השניים למסע בזמן אל מאחורי הקלעים של הקומדיה המופלאה משנת 1959, שבוימה על ידי בילי וויילדר ומככבים בה מרילין מונרו, ג'ק למון וטוני קרטיס. הם חושפים סיפורים מרתקים על הדינמיקה יוצאת הדופן בין השחקנים, האתגרים בצילומים והקסם שהפך את הסרט לאחת הקומדיות הגדולות בכל הזמנים. הפרק על "חמים וטעים" הוא דוגמה מצוינת לכמה עמוקה ומהנה יכולה להיות צפייה מחודשת בקלאסיקות קולנועיות וכיצד מרילין מונרו, למרות האתגרים הרבים בצילומים, הצליחה לגנוב את ההצגה ולהפוך את הדמות שלה, שוגר קיין, לאייקונית. זו הזדמנות להבין איך קומדיה קלילה למראית עין מצליחה לגעת בסוגיות חברתיות עמוקות ובהן זהות מגדרית, נשיות ואהבה, ולמה היא נותרת רלוונטית ומצחיקה גם היום.

וויליאם טרווילה, אחד ממעצבי התלבושות הגדולים בהיסטוריה של הקולנוע, הוא האיש מאחורי כמה מהרגעים האייקוניים ביותר של מונרו: מהשמלה הוורודה המפורסמת ב“גברים מעדיפים בלונדיניות” ועד השמלה הלבנה המתנפנפת ב“חטא על סף ביתך”.  טרווילה הצליח לא רק להלביש את מרילין אלא גם לעצב חלק מהותי שהפך אותה לאגדית. בסרטון קצר ונדיר, משתף טרווילה על תהליך העבודה עם השחקנית ועל הדרך שבה תכנן את התלבושות כך שידגישו את הכריזמה והקסם הטבעי של מרילין עצמה.

בהרצאה דיברנו על אחד הדימויים האייקוניים ביותר של מרילין מונרו, שנוצר על ידי אנדי וורהול – Marilyn Diptych. בפרק המרתק של הסדרה האינטרנטית "Great Art Explained", הצופים מוזמנים לצלול לעומקה של אחת היצירות המשמעותיות ביותר של וורהול, שנוצרה בשנת 1962, חודש בלבד לאחר מותה הטרגי של מונרו. הדיפטיך המפורסם הוא הרבה מעבר ליצירת אמנות; הוא מהווה צומת דרכים שבו תרבות הפופ, תהילה וטרגדיה מתחברים יחד ליצירה חד-פעמית. הסרטון מציג כיצד דרך השימוש בדמותה של מונרו עסק וורהול בהוליווד, בהערצה עיוורת, בריקנות שבתהילה ובתרבות הצריכה המודרנית – נושאים שהופכים אותה רלוונטית גם כיום. מעבר לכך, הסרטון בוחן את הדמיון בין וורהול למונרו. שניהם חלקו מסע חיים יוצא דופן – מילדות מורכבת ולא פשוטה ועד להפיכתם למרכז התרבות הפופולרית. הם ייצגו את חלום ההצלחה האמריקאי, אך במקביל הסתירו מאחורי מסכותיהם עולם פנימי מורכב, כואב ולעיתים בודד.

מילטון גרין, צלם אופנה ופורטרטים, יצר יותר מ-5,000 תצלומים של מונרו במהלך שיתוף פעולה שנמשך בין השנים 1953 ל-1957. מערכת היחסים הייחודית ביניהם חרגה מגבולות עבודה בלבד — מרילין הייתה לחלק מהמשפחה של גרין והספר מצליח להעביר את האמון והחיבור העמוק שהיה ביניהם ונותן הצצה לרגעים אינטימיים מחייה של מונרו, חלקם מחיי היום יום. הספר הזה הוא לא רק מחווה לצלם גדול ולמוזה המפורסמת שלו, אלא גם מסע נוסטלגי לעידן שחלף. התמונות בו עוצרות נשימה - מלאות שמחה, כוח ועוצמה, ומציגות את מרילין מונרו כפי שטרם נראתה. הספר כולל למעלה מ-250 תצלומים של אחת הדמויות האייקוניות ביותר במאה ה-20, חלקם נחשפים לראשונה.

בסרט המוזיקלי ״There's No Business Like Show Business״ מ-1956 גונבת מרילין מונרו את ההצגה בתפקיד ויקי פרקר, זמרת שאפתנית ומלאת כריזמה. מרות שהדמות שלה אינה במרכז העלילה, כל סצנה שבה היא מופיעה מוארת בזכות הקסם הטבעי והנוכחות הבימתית שלה. הביצוע של מונרו ל-“Heat Wave” הוא לא פחות מאיקוני. העלילה עוקבת אחר משפחת דונאהיו, משפחת אמנים שעולמם מתערער כשחייהם המקצועיים והאישיים מצטלבים בדרכים בלתי צפויות. הסרט בוחן את אתגרי עולם הבידור לצד רגעי הזוהר והשמחה. הסרט זמין לצפיה חופשית ביוטיוב.

האוסף הספרותי של מרילין מציע הצצה אינטימית אל עולמה הפנימי של אחת הדמויות המצולמות והמפורסמות במאה ה-20. דרך הספרים שבחרה להקיף את עצמה בהם נחשף דיוקן אחר מזה המוכר. אפשר לראות דרכו אישה סקרנית ואינטלקטואלית, שפנתה אל הקריאה כמרחב של עומק, מחשבה וחירות אישית. בין כותרות אייקוניות מהספרות הקלאסית והמודרנית, שירה, מחזות וטקסטים פילוסופיים - ניתן למצוא את העניין שמצאה בנושאים של זהות, אהבה, בדידות ושאיפה למשמעות.