Maison Sonia Delaunay הוא ספר מקיף ומרשים שסוקר את האופן שבו סוניה דלונה תירגמה את השפה הצבעונית של האמנות אל עולם הטקסטיל, העיצוב והייצור התעשייתי. הספר מציג סקיצות מקוריות, עיצובי בדים, בגדים, חללי פנים וציורים, וממחיש איך רעיונות שנולדו על הקנבס עברו אל חיי היומיום. במרכז הספר עומד רעיון ה״סימולטניות״ שפיתחה דלונה – תפיסה של צבע כתנועה, קצב וצליל – וכיצד יישמה אותו בבגדים, בטקסטיל ובשיתופי פעולה עם בתי אופנה. הספר חושף לראשונה מחקרים על עבודתה עם יצרני משי ומעצבים, ומציג את דלונה כאמנית שפעלה במודע על התפר שבין אמנות, מלאכה ותעשייה. זהו ספר שמציע מבט עמוק על חזון של חיים מודרניים צבעוניים, שבהם אמנות אינה מופרדת מהעולם, אלא שזורה בו בכל רמה, מהבד ועד החלל.

ההופעה של דייוויד בואי ב-Saturday Night Live בשנת 1979 היא אחד הרגעים הבלתי נשכחים בתולדות הטלוויזיה. בואי עלה לבמה לצד האמן קלאוס נומי, עם תלבושות פרובוקטיביות, אביזרים מוזרים ותיאטרליות חסרת מעצורים, והצליח לזעזע, לבלבל ולהפנט בו־זמנית. גולת הכותרת הייתה חליפת ה-PVC העצומה שלבש בשיר The Man Who Sold the World – כל כך נוקשה וצמודה, עד שהיה צריך לשאת אותו אל הבמה וממנה. התלבושת, שהתבססה על עיצוב של סוניה דלונה למחזה Heart of Gas, ממחישה איך אופנה, אמנות ומוזיקה נפגשות לרגע אחד חתרני וחדשני. ההופעה הזו העידה על בואי כאמן שפועל מתוך מחקר והבנה עמוקה של תרבות, אופנה ומוסיקה.

מומלץ מאוד לצפות בהופעה עצמה, וגם בסרטון שנוצר בתערוכה David Bowie Is, שמרחיב על סיפור התלבושת והופך אותה לאובייקט תרבותי בפני עצמו.

בתצוגת אביב 2016 של בית ולנטינו בחרו המעצבים מריה גרציה קיורי ופיירפאולו פיצ’ולי בהשראה שהגיעה, בין השאר, מעבודתה של סוניה דלונה – מהשימוש הנועז בצבע, בדפוסים גאומטריים ובחיבור בין אמנות וטקסטיל. במקביל הם התבוננו בתרבויות אפריקאיות ובהקשר החברתי והפוליטי של התקופה.

הקולקציה שילבה בין מסורת איטלקית להשפעות אפריקאיות ואיורי האופנה שנשארו מסוניה דלונה: רקמות עדינות, חרוזים בהשראת מסאי, עור, פרנזים, דפוסי טאי־דאי ותכשיטים פיסוליים. זו תצוגה שקטה אך עוצמתית, שמראה איך צבע ודפוס יכולים לשאת משמעות עמוקה. מומלץ מאוד לצפות בתצוגה המלאה ולחוות את השכבות, הפרטים והאמירה כפי שהופיעו על המסלול.

לקהל הצעיר, ספר הילדים ״Sonia Delaunay: A Life of Color״ הוא ספר ויזואלי, מקסים שמציג את דמותה של סוניה דלונה בדרך נגישה, סקרנית ומלאת דמיון. הספר מלווה את סוניה ואת בנה בן השש, שארל, במסע דמיוני במכונית צבעונית המבוססת על אחד העיצובים האמיתיים שלה. תוך כדי נסיעה, העולם סביבם משתנה לצורות, צבעים ודפוסים – ממש כמו בתוך ציור. במהלך הספר סוניה עוזרת לשארל להבין איך היא רואה את העולם, ואיך אמנות לא מתקיימת רק במוזיאון, אלא נמצאת בכל מקום: בבגדים, בתנועה, בקול ובחיי היומיום. האיורים של פאטיניה ראמוס שואבים השראה ישירה מהשפה החזותית של דלונה והופכים את הקריאה לחוויה צבעונית ושמחה.

זה ספר מצוין לילדים שעולם האמנות מסקרן אותם, ספר שמבקש להראות שיצירה יכולה להתחיל מהתבוננות פשוטה – ומהנאה מצבע.

The Gas Heart הוא מחזה דאדאיסטי שכתב טריסטן צארה בתחילת שנות ה־20 – יצירה קצרה, אבסורדית ומתריסה, שמורכבת מדיאלוגים חסרי הקשר בין דמויות כמו אף, עין ופה. המחזה נכתב כפרודיה על תיאטרון קלאסי. בסיבוב השני של עלייתו של המחזה בפריז ב־1923, עיצבה סוניה דלונה את התלבושות בדרך שלא דמתה לשום דבר אחר על הבמה שנעשה קודם. התלבושות, עשויות מקרטון מצופה בד, שילבו צבעים וצורות גאומטריות. הן נועדו לזעזע קהל, ממש כמו המחזה עצמו. ההפקה ההיא התקיימה בעיצומו של קרע גדול בתנועת האוונגרד, ואף הסתיימה במהומה באולם. העלעול באיורים ובסקיצות שנשמרו מאפשר הצצה נדירה לרגע שבו אמנות, תיאטרון, אופנה ומרד נפגשו.

אחד הפודקאסטים המומלצים ביותר בתחום האופנה הוא Dressed, שבו חוקרות האופנה אפריל קלהאן וקסידי זכרי בוחנות את ההיסטוריה החברתית והתרבותית של מה שכולנו עושות כל יום: מתלבשות. דרך שיחות עומק, ראיונות ומחקר נגיש, הפודקאסט מצליח להפוך בגדים, חומרים ודימויים לסיפורים על תרבות, פוליטיקה וחיים.

במיוחד מומלץ הפרק שעוסק בסוניה דלונה – Sonia Delaunay: The Art of Everything. בפרק מתארחת וולריה דורוגובה, אוצרת־שותפה של התערוכה Sonia Delaunay: Living Art שהוצגה בניו יורק ב-2024, שמשוחחת על מחקר של שנים שחשף מחדש את הרוחב והעומק של יצירתה של דלונה. הדגש הוא לא רק על הציור, אלא על האופנה, כל הטקסטיל וכל הרעיון שאמנות יכולה וצריכה לחדור לכל תחום בחיים.

זהו פרק מעשיר ומעורר השראה, שמרחיב את ההבנה של סוניה דלונה כיוצרת טוטאלית.

האתר של ארכיון בית האופנה מיסוני הוא מקום מרתק לכל מי שמתעניין בטקסטיל, צבע והחיבור בין אמנות לאופנה. בעזרת חומרים מהארכיון, תערוכות וסיפורים מאחורי הקלעים, הארכיון מאפשר להבין איך נוצרה השפה הוויזואלית הכל־כך מזוהה של מיסוני – דוגמאות גאומטריות, צבעוניות נועזת וסריגים מורכבים. במיוחד מעניין הקשר לסוניה דלונה, שהשפעתה על רוזיטה מיסוני ועל תפיסת הטקסטיל כמשהו שיכול להתקיים גם בבגד וגם בבית, ניכרת מאוד. ההשפעה שלה ניכרת בגישה לצבע, לקצב ולרעיון שאמנות צריכה להיות חלק מהחיים היומיומיים. בנוסף, אני מצרפת עבורכם סרטון שנותן הצצה אל תוך העשייה והייצור של בית האופנה מיסוני – תהליכי העבודה, החשיבה על צבע והעבודה הידנית שמאחורי הבדים.