בדרום צרפת הוצגה בקיץ התערוכה Yves Saint Laurent and Photography, וחשפה צד אחר באישיותו של המעצב שהמציא מחדש את הדרך שבה נשים מתלבשות. לאורך השנים תיעדו מאות צלמים את דרכו של איב סן־לורן ואת עבודתו, מרגעיו הראשונים כילד פלא בן 21 שקיבל לידיו את בית כריסטיאן דיור ועד שהפך לאייקון עולמי. עבודותיהם של צלמי־על ביניהם ריצ׳רד אבדון, אירווינג פן, הלמוט ניוטון ואנני לייבוביץ׳ חברו לתערוכה על האיש שאהב לעצב בגדים ולצד זה אהב גם את המצלמה. בין הדימויים הוצג דיוקן העירום המפורסם שצילם ז’אן־לופ סייף בשנת 1971 לפרסומת של הבושם Pour Homme, שנחשב לאחד מהצילומים הפרובוקטיביים בתולדות האופנה. ספר התערוכה מאחד מעל ארבעה עשורים של שיתופי פעולה בין המעצב לצלמים הגדולים של המאה ומציג בגדים אייקונים כמו חליפת Le Smoking המהפכנית. מסע בעקבות תפקידו של הצילום בעיצוב דמותו הציבורית של סן־לורן והאופן שבו תפיסת האופנה שלו נשמרה בתרבות החזותית של המאה ה־20.

בשנת 1970 החל המעצב הצרפתי איב סן לורן במסורת שנתית קסומה: הוא עיצב כרטיסי ברכה בפורמט של פוסטר ושלח אותם לחברים וללקוחות מיוחדים. בכל שנה הוא יצר כרטיס חדש עם ציור או קולאז׳ ששילב את המילה LOVE ועד 2007 נוצר אוסף נדיר של יצירות אמנות אישיות ומרגשות. רבים מהכרטיסים נוצרו במרוקו, המקום שאהב כל כך, והוא שאב השראה מאמנים כמו ז'ורז' בראק, ז'אן קוקטו, אנדי וורהול ואנרי מאטיס. האוסף הוא עדות נוגעת ללב לפן הפרטי והאינטימי של המעצב הגדול שהאמין באהבה, בידידות ובכוח של מחוות קטנות ויפות.

העיר מרקש שבמרוקו היא מוקד עליה לרגל של תיירים מכל העולם, שמבקרים בסמטאות ובשווקים של המדינה, החלק העתיק של העיר. מדי שנה פוקדים 700,000 מבקרים את גני מז׳ורל שהוקמו על ידי האמן ז'ק מז'ורל, שעיצב את הגן והמשיך לטפח אותו במשך 40 השנים שבהן חי בעיר. עם מותו נזנח הגן, עד שבשנת 1980 נקנה הבית על ידי איב סאן לורן ובן זוגו פייר ברז'ה. קנייה זו הצילה את המקום מפיתוח נדל"ני והוחזרה לו תהילתו האבודה. אתם מוזמנים להיכנס לסיור וירטואלי בגנים המרגיעים והיפיפיים בקישור.

בינואר 1962 הושקה הקולקציה הראשונה של איב סן לורן. כדי לציין את יובל ה-60 להקמת בית האופנה התאחדו שישה מוזיאונים לאמנות בפריז וציינו את עבודתו פורצת הדרך. במשך שנה שלמה הציג כל מוזיאון בגדים של סן לורן לצד יצירות האמנות מהאוסף הקבוע של כל מוזיאון. הפרוייקט תועד בספר עוצר נשימה ואני ממליצה עליו מאוד.

שמלת מונדריאן שעיצב סן לורן ב-1965, שעוצבה בהשראת האמן פיט מונדריאן, טלטלה עולם האופנה והפכה לאחת השמלות האייקוניות במאה ה-20. שש ״שמלות מונדריאן״ מהקולקציה הצליחו לנסח בצורה בהירה את התקופה ואת הקשר שבין אופנה לאמנות. הקולקציה זכתה לאינסוף שבחים ולהכרזה על סן לורן כ״מלך של פריז״. כמו שסיפרתי לכם בהרצאה, עיצוביו של סן לורן הביאו להכרה מחודשת במונדריאן עצמו, שהיה פחות מוערך באותה התקופה. בקפה מוזיאון המומה בסן פרנסיסקו אפשר לטעום את עוגת מונדריאן בהשראת סגנונו המובחן, ולאוהבי הקולינריה והאפייה אני שולחת את המתכון לעוגה כאן.

בפברואר 2009 העמיד פייר פרז׳ה למכירה פומבית את אוסף האמנות שלו ושל בן זוגו המנוח, איב סן לורן. האוסף, שעליו הם עמלו במשל ארבעה עשורים, כלל 733 יצירות מופת, ולקראת המכירה הוא הוצג במוזיאון הגראנד פאלה בפריז. המכירה שברה שיאים של מכירות, והיא הגיע לסכום דימיוני של 375.3 מיליון יורו. האוסף כלל אמנות דקורטיבית, מודרנית וקלאסית, ואפשר עדיין לראות אותו אונליין, גם אם אין לכם כסף לרכוש את כולו.