אלוהים יודע כמה פעמים בשנה האחרונה התחלתי לכתוב כאן. כתבתי. מחקתי. כתבתי שוב. התחרטתי. כמעט לחצתי על הכפתור וברגע האחרון החלטתי שלא.
למה בעצם?
מכל מיני סיבות ותירוצים. חוסר זמן, חוסר השראה, כתיבת יתר, עייפות החומר, וגם העובדה שהתואר הזה, “בלוגרית אופנה”, הפך פתאום מדבר כיפי לחובבני בעיני אנשים מסויימים, וכשזה התחיל לנקר בטוקבקים בעיתון, החלטתי שמספיק [...]
השבוע שוב נפלתי למלתעותיה של השפעת (כמו 90 אחוז מכם אני מניחה). מאחר ולא היו בידי הרבה ברירות, עושה רושם שצרכתי תוכן אפילו יותר מהרגיל, סרטים, ספרים, עיתונים, מגזינים – הכל הפך לערבוביה שחלקה הזיה, חלקה אמת, את היתר חלמתי כנראה, ואת כל השאר כבר הספקתי לשכוח… אז הנה הם לפניכם, תשעה דברים שעזרו לי [...]
בשבועות האחרונים אני עסוקה מאוד בארגון הבית מחדש. חפצים זזים, חדרים מתחלפים, ובמרכז הפרויקט ניצב החדר האהוב עלי – חדר השינה.
הסרט הדוקומנטרי המופלא “איב סאן לורן – אמנות של אהבה“, מספר על חייו של איב בעיקר דרך בן זוגו לחיים ולדרך המקצועית, פייר ברז’ה, סביב מכירת אוסף האמנות שאספו יחד לאורך השנים.
באחד הרגעים היפים בסרט, שריגש [...]
תודה על התגובות המדהימות בעקבות הפוסט הקודם על קטקומבות קפוצ’ין, ההשראה שלי לפרויקט הגמר בשנקר.
לא מעט אנשים כתבו לי שהייתי צריכה לשים תמונות של הפרויקט שיצא, ולכן אני מעלה את הפרויקט בשלמותו, עם קצת הסברים:
הניגודיות שבין הרוח שהגיעה זמנה לעלות אל השמיים, ומנגד הגוף שרוצה להישאר על פני האדמה הנחו אותי בעיצוב הפרויקט מתוך ההבנה כי [...]
הרבה זמן חיכיתי לרגע הנכון לכתוב את הפוסט הזה, שהוא בעצם סיפורה של אחת החוויות העוצמתיות ביותר שעברתי בחיי.
קוראים לה קטקומבות קפוצ’ין ויכול להיות שהחוויה הזו לא מיועדת לכל אחד…אז אם גולגלות ושלדים גורמים לכם לחלושס לחצו על כפתור הPANIC
השנה הייתה 2006, הייתי אז סטודנטית מודאגת בשנה ד’, מחוסרת נושא השראה לפרויקט [...]
אני בוחנת תיאוריה שלפיה אם מאוד רוצים משהו הוא קורה. ובכן, אודה שבעוונותי כל מה שמעניין אותי בימים האחרונים הוא להיות בפריז. אמנם אני מתנחמת בכנרת הפריזאית אבל התרופה אינה עוזרת.
הפרנקופיליות השתלטה עלי, ואני שומעת את השיר הזה ימים שלמים בריפיט:
.כן, גם אני רוצה את כל הקלישאות האלה. לדבר כמו מרלן דיטריך, לרקוד כמו זיזי [...]
לפני שלושה שבועות התמזל מזלי לראות את הסרט של עמוס גוטמן “סיפורי בדים”. הסרט שודר בערוץ 1 בשנת 1978, נגנז בעקבות ביקורת קשה, ונמצא שוב על ידי איתי יעקב, כתב האופנה של “סגנון” מעריב, בארכיון הסרטים של ערוץ 1 (הכתבה של איתי יעקב על הסרט נמצאת כאן).
עמוס גוטמן היה מחשובי היוצרים בישראל, שביים בין השאר את הסרטים חסד [...]
השבוע התאהבתי. קוראים לה ג’ניפר לורנס, היא בת 20, ואם היקום מקשיב לי, היא תקבל השנה אוסקר על התפקיד שלה בסרט Winter’s Bone.
בעברית עוד אין לסרט שם סופי, מצאתי שיש כמה גרסאות, מ”עצם החורף” ועד “קר עד העצם” (שנשמע יותר כמו פרסומת למסעדה) אבל כך או כך, ג’ניפר לורנס, בתפקיד רי דולי כנראה תקפיא גם [...]
לפני כמה לילות במהלך זפזופ לילי, נחת השלט שלי על סרט טפשי למדי אך אהוב מהניינטיז: רומי ומישל – פגישת מחזור. אין דרך יפה לומר כמה מכוערת היא האופנה של שנות התשעים המאוחרת, כפי שהיא משתקפת בסרט.
תוך כדי בהייה בזוועות הויניל, נזכרתי בדבר שהכי אהבתי בסרט. רומי ומישל הן זוג חברות לא ממש יוצלחיות שמגיעות [...]
ידה ידה ידה – חזרתי אליכם.
יכולתי להסחף כאן בכל מיני תיאורים לא רלוונטיים של הסיבות שגרמו לי להעדר, אבל אפשר לסכם אותן בעובדה שפשוט הייתי זקוקה להפסקה, והנה שוב אני כאן וזה מה שחשוב. מה שכן זו הזדמנות טובה להודות לכל החמודים שכתבו לי ושאלו מה קורה עם נקודות, וסיפרו שהם מתגעגעים אז [...]