אני בוחנת תיאוריה שלפיה אם מאוד רוצים משהו הוא קורה. ובכן, אודה שבעוונותי כל מה שמעניין אותי בימים האחרונים הוא להיות בפריז. אמנם אני מתנחמת בכנרת הפריזאית אבל התרופה אינה עוזרת.
הפרנקופיליות השתלטה עלי, ואני שומעת את השיר הזה ימים שלמים בריפיט:
.כן, גם אני רוצה את כל הקלישאות האלה. לדבר כמו מרלן דיטריך, לרקוד כמו זיזי ז’נמייר
ללבוש וינטג’ בלמיין, יהלומים ופנינים, לגנוב ציור של פיקאסו. כן, כל זה.
אני רוצה לגור בבולברד סן מישל בדירה שטופת שמש חורפית, אפשר גם בדירה של קארין רויטפלד, שכיכבה באדיטוריאל הזה של הגלאמור הצרפתי משנת 1994 שצילם מריו טסטינו.
קארין עשתה גם את הסטיילינג. הרבה לפני טירוף הווג שבדיוק נגמר לה.
אם אין ברירה אני מוכנה להתחלף גם עם אחת הנשים מהפרויקט של הצלם הצרפתי Baudouin.
בפרויקט שנקרא “I am a Parisian Lady” כלומר – אני ליידי פריזאית, הוא מצלם מגוון נשים פריזאיות ואנונימיות במהלך שגרת יומן. (מקור)
אני רוצה להספיק ללכת לתערוכה שמסכמת 150 שנים של לואי ויטון בפריז
"A Jacques Henri Lartigue fantasy on the Louis Vuitton theme" 1978 © JACQUES-HENRI LARTIGUE © MINISTRY OF CULTURE-FRANCE / AAJHL
At Les Bouffes Parisiens, Miss Andrée Mielly poses alongside a lady’s Hat Trunk, around 1910 © LOUIS VUITTON ARCHIVES
In the courtyard of the Asnières workshops, around 1888, Louis, Georges and Gaston L. Vuitton (sitting on a Bed trunk) © LOUIS VUITTON ARCHIVES
Corners of 4 trunks (the four historic canvases from the House of Louis Vuitton): Trianon grey canvas trunk (1854), striped canvas trunk (1872), damier canvas trunk (1888), Monogram canvas trunk (1896) © LOUIS VUITTON COLLECTION / ANTOINE JARRIER
photos from: Zoot Magazine
אני רוצה לראות את האייפל מקרוב, כמו שמריון קוטילרד ההורסת רואה אותו כשהיא נתלית עליו בשביל קמפיין התיקים של ליידי דיור
כמו שעשתה זאת הרבה לפני, בשנת 1939
ליסה פונסגריבס, בצילום שהתפרסם בווג, שצילם ארווין בלומנפלד
כמו שרואה אותו הדוגמנית Edita Vilkeviciute בהפקה שצילמה קמילה אקרנס לנומרו #117
לוקים יפים, אבל יש מצב שכדאי להתכסות טוב יותר לפני הנסיעה
במיוחד באזור הטוכעס.
צילומים מכאן
ומחווה קטנה של גוטייה לעיר האורות בתצוגת הקוטור האחרונה
תמונה מכאן
וכנראה שלא יהיה מנוס מעצירה ב”קולט” לקנות את האייפל המטופש הזה
ואני אהיה חייבת לעצור לרגע בל’אקלרר
סקוט שומאן כבר ימצא לי מה ללבוש:
ואולי אמצא סוף סוף את הוינטג’ שאנל 2.55 מהחלומות.
ואולי זה סתם יסתיים בקפה לא טעים ותיק כבד ממגזינים כמו תמיד אבל…
אני מבטיחה לא להתלונן.
אני גם מסכימה לטוס במטוס מבגט.
צילום: טים ווקר Tim Walker
הנה עוד שיר שעושה לי את זה וטוב לסיים איתו:
סופש מקסים.
יערה.
8:33 pm on January 6th, 2011
ואני מבטיחה לא לבקש כלום,
רק
שתקחי אותי במזוודה.
8:37 pm on January 6th, 2011
מרגע שראיתי את נושא הפוסט רעדתי משמחה וקיוויתי שתסיימי עם
השיר איתו סיימת.
כבר חודשים שאני מפנטזת על נסיעה לפאריז
ומילדות חולמת על מגורים שם
פוסט יפהפה
תודה
8:38 pm on January 6th, 2011
אני מסכימה לתת לך סיבוב על המיו מיו בשאנז אליזה
8:50 pm on January 6th, 2011
כוכבית על הטוכעס
זה סטייל!
9:03 pm on January 6th, 2011
שוכנעתי, קיבלת! אני אוציא את האוכל מהפה של הילדים שלי כדי לשלוח אותך לפארי! למרות שהבטחתי להן עוף לשבת! מדובר כאן בפיקוח נפש! אך גם בפוסט משובב לב.
ארזי לך מזוודת לואי ויטון, אני באה
9:17 pm on January 6th, 2011
איזה פוסט! ממש כיף לי עכשיו…
ועכשיו גם לי בא פריז ואני בכלל נוסעת לניו יורק עוד מעט…
נשיקות! ואני מקווה שתגיעי בקרוב מאוד לפריז מותק…
9:37 pm on January 6th, 2011
אני פשוט מתה על הבלוג שלך! ונהנית כל-כך כל פעם מחדש. אני גם ניתקפתי בשגעון-פריז מטורף החורף (הכריסמס…) הזה ומתכוונת להוציא לפועל מתישהו…
11:08 pm on January 6th, 2011
בתור פאריזופיל ידוע – איני יכול שלא לומר “הן” אחד גדול לכל הפוסט הזה.
אין על פאריז!
11:09 pm on January 6th, 2011
אין לי אלא לחזק את ידייך ולהציע לך להגשים במהירות את המוצדק שבחלומות, מה גם שעכשיו נפתחים הסיילים, כך שגם את הטיול הזה אפשר יהיה לתייק תחת הקטגוריה האהובה עליי “לא בזבזתי – חסכתי”.
ואם כל זה לא יצליח, וגם לא מכתב לדלנואה ראש העיר, שיבין שמה שהוא צריך כדי להקפיץ קצת את העיר זה לארח כמה נקודות רבות השראה וחשק, תתכבד שושה ותוותר על העוף לשבת. פשוט כי העוף, גם הוא, יימ”ש, טוב יותר כשהוא נקנה בפריז. תעשו ברטר.
בברכת הידוק חגורות בטיחות,
כ.
11:16 pm on January 6th, 2011
ואוו ממש אהבתי את הפרויקט
I am a Parisian Lady
והפוסט כולו משגע !
12:03 am on January 7th, 2011
תענוג של פוסט לתחילת הסופ”ש
גם אנחנו זוממים על פאריז בתחילת פברואר
המלצה קטנה, בין הריצות שלך להספיק את כל הדברים שאת מתכננת לעצמך, עשי לעצמך טובה וכנסי למעדניית פושון כדי להצטייד בקצת ערמונים מסוכרים. מדובר במעדן חד פעמי
xxx
3:33 am on January 7th, 2011
i must say that that red room from ‘i am a parisian lady” reminds me of your room as a kid(i know it wasn’t red but it feels like you) . great post ,loved the plain…
xxx
10:53 am on January 7th, 2011
זאת הפעם הראשונה בחיי שאני מגיבה על בלוג והכל בזכותך
קלעת לי בול בפוני- chin chin!!
שכן, אם עלי להגדיר את מצבי במשפט אחד יהיה זה -הגוף בתל אביב והלב בפריס
אז אם תבואי איתי לפריס, נעבור בטוח בשני מוקדי עליה לרגל – Palais de Tokyo ו Fondation Cartier
ומכאן מתחילה רשימה ארוכה של מקומות קטנים, לא נוצצים אבל הכי מיוחדים
תודה על התחלת היום הנפלאה
11:14 am on January 7th, 2011
נשימה עמוקה ווידוי: מעולם, מעולם לא היה לי תיק של שאנל. זהו, עברתי את זה.
11:14 am on January 7th, 2011
נ.ב. פוסט נשימה עמוקה
11:18 am on January 7th, 2011
יערה,
איזה יופי ששמת את השיר בהתחלה, ככה קראתי את הפוסט כשברקע מתנגן לו השיר ונכנסתי לאווירה..
אם יש משהו שאני מתחרטת עליו, זו העובדה שלא גרתי בפריס!
איפשהו בסביבות גיל 20 היתה לי תוכנית כזו, וויתרתי עליה (פחדנית..)
קצת כמו לוסי ג’ורדן בשיר של מריאן פייטפול
פוסט מקסים!
11:49 am on January 7th, 2011
סגרנו נכון?.
1:55 pm on January 7th, 2011
בלוג משובב נפש!
תמיד תהיה לנו את פריז
3:47 pm on January 7th, 2011
אגב, אני מקווה שראית את הפרק האחרון של עקרות בית נואשות, אודות תיק שאנל נשגב
6:16 pm on January 7th, 2011
רק עכשיו נחשפתי לבלוג שלך. פוסט מדליק. מתה על פאריס.
איילה
9:39 am on January 8th, 2011
פוסט משגע
אני אוהבת מאוד את פריז ונתת לי כאן נקודת ראות נוספת עליה
יופי של צילומים ויופי של הומור
מבחינתי הרווחת את הנסיעה לפריז
9:02 pm on January 9th, 2011
תודה על פוסט מלא השראה
6:25 pm on January 10th, 2011
אני גם ממש רוצה להאמין בתיאוריה הזאת, עדכני אותי איך זה עובד
חוץ מזה, הפוסט מ-ה-מ-ם!
10:32 pm on January 10th, 2011
פוסט מהמם, שעושה את הקרייב לקחת מטוס כל הדרך לאייפל.. עם עצירה כמובן בקולט….ודינר רומנטי בmontmartre…
נשיקות
7:01 pm on January 13th, 2011
תודה לכולם!
.
כמה מרגש לדעת שיש לי כל כך הרבה פרטנרים לנסיעה הקרובה
ולחלי – אני חושבת שצריך להקים אגודה למחוסרי שאנל. אפשר להקים מאהל באמצע כיכר המדינה
10:36 pm on February 8th, 2011
המשפחה שלו ,חוץ מאלה שבקיבוץ חניתה,גרים כולם בפאריז.
וזו באמת ,אבל באמת עיר כובשת ,שאפשר ללכת בה ברגל ממקום למקום
לאכול צדפות בערימות גבוהות
למדוד בגדים
להסתכל מלמעלה על הנוף
הדוד האינטלקטואל היהודי החתיך והקולי גר בשכנות לקנזו
הייתי עומדת על קצות האצבעות מצמידה את אפי לחלון המוזר בעליית הגג שלו ומציצה אל החצר של קנזו …
חצר גדולה באמצע הפופיק של פאריז קרוב לבסטיל
קיבינימט
אני רוצה לשם
ועכשיו
תודה על פוסט חינני מלא שיק