החיים באונליין הם לא לכל אחד, אני יודעת. ובכל זאת, חשוב לי להגיד כמה אני שמחה שחלק נכבד מהחיים שלי מתרחש ברשת.
יש לי כל כך הרבה ערוצים לצרוך דרכם אינפורמציה ולתקשר דרכם עם העולם, לפגוש אנשים חדשים בקלות ובפשטות ולמצוא איתם נושאים משותפים שמבחינתי אני כבר באמת לא יכולה לדמיין את העולם שלי מתנהל אחרת…
נכון שלפעמים המשמעות של כל עולם ה…איך נקרא לזה בעצם? “ניו מדיה”? דורש לא מעט חשיפה. אבל מהרגע ששחררתי את החלק הזה הבנתי שלושה דברים:
1. אין לי מה להסתיר
2. הדברים החשובים והאישיים שקורים בחיי הפרטיים נשארים שם
3. לא מעט מפגשים ברשת הובילו למפגשים חשובים מאוד במציאות, לחברים קרובים מאוד מאוד בחיים האמיתיים, ואחד מהם הוא עם האיש שאיתו אני חולקת את חיי כבר 9 שנים.
על אחד המפגשים במציאות רציתי לספר היום
עד לחודש אפריל, את אפונה, הלא היא בלוגרית האופנה המעולה דר משיח בעצם אף פעם לא פגשתי באופן אישי, אלא רק כמובן דרך הבלוג והטוויטר שלה.
באזור חודש ינואר דר התחילה לספר בטוויטר על החתונה המתקרבת של אחיה, ולספר על תלאות חיפושי השמלה.
גם בחודש מרץ עדיין לא נמצאה השמלה
כשבחודש אפריל ראיתי שדר מחפשת ולא מוצאת, החלטתי להחלץ לעזרה, והצעתי לה לעשות את השמלה אצלי.
הסטודיו שלי ממוקם בביתי, ויחד, גלינה התופרת בעלת ידי הזהב ואני, אנחנו עובדות על שמלות בהזמנה אישית.
כך בעצם נפגשנו לראשונה, אני ודר, שהרשתה לי לתעד את מאחורי הקלעים של התהליך.
עכשיו כשהחתונה עברה בהצלחה (מזל טוב!) אני יכולה לכתוב שהייתה באמת חוויה מקסימה מתחילתה ועד סופה. כיף היה לעבוד עם מישהי שחיה אופנה כמו דר, והתענינה כל כך בכל השלבים. ועכשיו אני גם יכולה לשתף אתכם בקסם הזה שדרכו קשקוש על נייר הפך לשמלה.
דר הסבירה לי מה היא מחפשת ולפי הכיוון שנתנה לי ציירתי כל מיני סקיצות עם הצעות לכיוונים לשמלה.
אחרי שהבנו את הכיוון הכללי יצאנו לטייל בחנויות בדים.
הסתכלנו על כל מיני אופציות, אבל מהר מאוד נחה עינינו על תחרת הזהב-כסף הזו:
מתלבטות על צבע הבסיס לשמלה:
מחליטות על הגוון המוזהב יותר
אחרי הבד יצאנו לדרך. על בסיס ההחלטה הסופית ציירתי גם סקיצה סופית:
מדידה ראשונה של בסיס השמלה מבד גולמי (בד כותנה מאוד זול) שעליו אפשר לסמן את הקווים והחתכים בשמלה, וממנו בונים בהמשך את בסיס הגיזרה לשמלה, לפי מידות הגוף.
בשלב הבא – תפירת הבסיס המוזהב לשמלה
ובשלב האחרון: השמלה!
המון תודה לדר משיח שאפשרה לי לתעד את התהליך ועל כל מה שקרה לנו בדרך ובכלל.
את הפוסט של דר תוכלו לקרוא כאן
המון מזל טוב




















1:34 pm on June 5th, 2010
סיפור מרתק ושמלה יפהפיה. אגב, אני שמח שהכרנו בעולם האמיתי
1:52 pm on June 5th, 2010
[...] you can read more about the making of the dress, in my blog. PREVIOUS: השמלה של אפונה Leave a Reply Click here to [...]
1:59 pm on June 5th, 2010
TRÈS CHIC!
2:04 pm on June 5th, 2010
מדהים. מרתק לראות את התהליך והשמלה פשוט מהמממת באמת ברמות אחרות
מקסים
2:28 pm on June 5th, 2010
יערנות, ממש כיף לראות את התהליך ושמלה סופר מהממת!! לא יכולה לחכות ליום שגם אני אבוא אלייך לעצב לי שמלה! לאירוע הבא שיש!!
2:53 pm on June 5th, 2010
עוד פוסט מושלם! ממה אתחיל?
בשנים האחרונות גם אני חיה חלק נכבד מחיי ברשת, מתוודעת לתכנים, פוגשת אנשים.
לעזאזל! אני מתפרנסת מזה!
גם אותך פגשתי שם, מחדש. אני עדיין זוכרת את היום ההוא על הוול של טל עמית…. כשהרמת את כפפת הנוסטלגיה והנעת תהליך אינטראקטיבי שבסופו רקדנו יחד בהילולת המפגש המחודש אחרי 15 ומשהו שנה של נתק….והיום? אהבת אמת סוערת שגובלת ב”אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייך”.
בעודי קוראת את הפוסט הזה ואת זה של דר, פתאום ירד לי אסימון: דר ואת מסמלות אבני דרך חשובות בחיי האינטרנטיים ויש לכן חלק עצום בבניית ה”קריירה” האינטרנטית שלי.
כל אחת מכן , בדרכה שלה, דחפה אותי להבין ולעשות את הדברים שאני עושה היום וכל כך אוהבת.
כמה אני מתרגשת מקריאת הפוסטים שלכן? 12 וחצי בסולם של אחד עד חמש.
השמלה עצמה פשוט מדהימה! אפונית פר אקסלנס!
גילוי נאות:
גם אני, כמו דר, שייכת לז’אנר ה”קטנה”/פטיט/”למה את כזאת רזה? תאכלי משהו!” ותמיד מתקשה במציאת בגדים ההולמים הן את מבנה גופי הזערורי והן את גילי ומעמדי האופנתי. וודאי כשמדובר בחיפוש אחר שמלות לאירועים מיוחדים שצריכות לעשות קצת יותר רעש מסתם ג’ינס וטי-שירט (ג’ינסים במידות קטנות- אין דבר שיותר קשה למצוא מחוץ למחלקת הילדים בזארה….)
אז עכשיו אני יודעת שיש מי שיודעת לעשות גם פטיט וגם סופיסטיקייטד- ברגע זה הפכת למעצבת הבית הרשמית שלי. תנחומיי!
ועוד דבר קטן: מתה לפגוש כבר את גלינה בעלת ידי הזהב!
3:21 pm on June 5th, 2010
השמלה יפהפיה! ודר כמובן מהממת! פוסט מוצלח ביותר!
3:46 pm on June 5th, 2010
יערה, השמלה נראית נפלא. מקווה שאוכל להרשות לעצמי שמלה קוסטום מייד לאיזה אירוע משמח (הממ- בת 30 בספטמבר. הממ.) .
נ.ב כמו רבים פה אני מסכימה לגבי הסינרגיה המעולה שבין החיים לרשת. בשביל טיפוס שהיה די חרד לפרטיותו פעם גם אני למדתי להנות מהחופש שברשת, וגם תפסתי בה כמה קשרים חשובים ונחשבים. בינתיים זה עובד, טפו טפו, אז לונג אז דה ווב דאזנט קום באק אנד בייט אס אין דה אס, כמו שהגדיר את זה איזה חבר פעם
3:49 pm on June 5th, 2010
Lovely! Very inspiring…
4:34 pm on June 5th, 2010
אבא – כל כך אובייקטיבי מצידך
גם אני שמחה שנפגשנו
SDNY – תודה!
אינה – תודה אהובתי. אני מתחילה להתגעגע אלייך כבר עכשיו
גפן – לא יכולה לחכות ליום הזה בעצמי!
תודה בובה. ובהדמנות זו שוב תודה על השרשרת המושלמת.
רורו. מרגשת שכמוך. גאה להיות בכל התפקידים שציינת. גלינה מחכה גם לך
נעה – תודה יקירתי. ובהצלחה בינתיים בטבילת האש האדומה
נוש – יומולדת 30 איז דה שיט
אף אחד לא ינשוך אותנו בתחת, אני אשמור עליך… ותודה רבה.
nophi – Thanks love!
5:48 pm on June 5th, 2010
אחלה פוסט. מזדהה לגמריי. חברות שלי מהעולם האמיתי כל הזמן צוחקות עליי שאני מכירה חברות באינטרנט (ולפעמים גם יוצאת לבלות איתן). נעים להכיר
6:43 pm on June 5th, 2010
גם אני הכרתי את שתיכן באונליין ואני שמחה מאוד שהיום אתן חלק מופלא מחיי האופליין שלי. השמלה מדהימה ועוד יותר מקסים החיבור בין שתיכן, איך הצלחתן בשמלה אחת לזקק את התמצית של דר עם טביעת האצבע הכל כך מיוחדת שלך.
מצפה בקוצר רוח לשתי שמלות אחרות שמתבשלות
7:09 pm on June 5th, 2010
מקסים ממי
8:12 pm on June 5th, 2010
♥ טרה ג’ולי
8:32 pm on June 5th, 2010
just perfect!
9:18 pm on June 5th, 2010
אהבתי..
9:22 pm on June 5th, 2010
שמלה יפהפייה. (אגב, איפה את קונה את הבד לטואל? אני הזמנתי מוסלין אונליין מארה”ב, אבל זה די יקר ומסובך…)
הזכרת לי סרטון מקסים של פיליפ לים על תהליך היצירה של השמלה שסגרה אצלו את המסלול : http://31philliplim.com/main.cfm?women%3Fid=3&subid=7
12:27 am on June 6th, 2010
התמונה השלישית מהסוף מקסימה. העמידה שלך בנטייה עם המצלמה, ההבעה הנינוחה והמרוצה של דר מול הראי, והדגש עם גב השמלה – הכל כל כך יפה!
1:29 am on June 6th, 2010
הפוסטים שלך כל הזמן מפתיעים אותי מחדש.
איזה יופי שהצלחת לתעד ככה את כל התהליך, כולל את הטוויטים של האובייקט
השמלה פשוט מושלמת. מה שהופך אותה לאף יותר מושלמת היא הבעה הכה שבעת רצון של הבעלים החדשים שלה.
שנתראה רק בשמחות
1:32 am on June 6th, 2010
הו
איזה כיף לגרסונייריות -באשר הן
שיש להן את קידר יערה -באשר היא
(איפה את לונג טיימ נו סי)
והגרסוניירים שניהם-באשר הם
הרי הכירו באותה הרשת
כמו דגים שאוהבים דייגים
ואוהבים פוסטים של עבודה בתהליך
וזה פוסט לתפארת
ולמזכרת
11:57 am on June 6th, 2010
איזה כיף לראות תהליך יצירה
12:01 pm on June 6th, 2010
איזו מסיבה! פוסט אדיר, רב תחומי ומעניין, שגם מראה את הכוח העצום של הרשת, וגם מבהיר במידה מסוימת “למה הם לוקחים כזה מחיר על חתיכת בד”. לא נראה לי שמישהו יכול לדמיין כמה עבודה כרוכה בהכנת שמלה, שבסופו של דבר נראית כל כך לא מתאמצת ונונשלנט. זה אחד ההישגים המרשימים של כל יצירה בעיני, היכולת לעבוד הרבה וקשה עם מאמץ וזיעה והתלבטויות, ושבתוצר הסופי זה לא מורגש.
השמלה מושלמת, דר מהממת. אני לא יכולה כבר להתאפק ולהציץ אצלה.
ממש חבל לי שהתחתנתי כבר, אחותי התחתנה כבר, שמלאו לי שלושים מזמן, על עומר אי אפשר לסמוך. נגמרו לי השמלות החשובות והמוצדקות!! אולי לחתונה של נעמי, תעשי לי שמלה קסטום מייד, במיוחד לאור התמחותך במידות פטיט!
התגובה של אבא מצחיקה
))
7:59 pm on June 6th, 2010
למולטיטלנט…השמלה והאפונה כל אחת לחוד יפהפיה
ביחד זה מושלם
דקלה מה עלי ? בעבר לא אכזבתי …
5:25 pm on June 7th, 2010
פוסט שווה ביותר
השמלה מקסימה
רואים שאת חתיכת כישרון!!!
בהצלחה:-))
12:14 am on June 8th, 2010
U inspire me !!!
Amazing dress and amazing blog
K
8:47 pm on June 8th, 2010
שמלה מדהימה. כזאת שגונבת את ההצגה. אין על הכישרון שלך, יערה! אני מאחלת לדר יחסים טובים עם גיסתה הטרייה
6:24 pm on June 10th, 2010
רביד, עפר, putsi, נועה, M, סיפור הפרוורים, Belly, eran, מאיר, הגרסוניירים, iris, Shisha, אמא, alma, Karin, Dana
תודה רבה לכולכם! התרגשתי מאוד לקרוא את כל התגובות!
♥ ♥ ♥ ♥ ♥
אתם נפלאים
יערה.
1:46 pm on June 29th, 2010
השמלה תפורה ומעוצבת היטב, אבל לא הבנתי את בחירת הבד שמכביד על שמלה וגם את האורך שלה שלטעמי ארוך מדי, וכמובן את זה שהיא כל כך סגורה במפתח הצוואר.
בסקיצות שלך זה ניראה יותר טוב מאשר במציאות.
לא התכוונתי לבקר, אלא באמת לשאול למה הבחירות האלה נעשו.
11:22 pm on July 26th, 2010
לס איז מור. יצא לי פתאום לחזור לפוסט הזה (חברה שלי מתחתנת ונזכרתי בפוסט) והתפעלתי שוב מהאלגנטיות הקלאסית של העיצוב הזה. אני מתה על המינימליזם והבחירות המדוייקות. ספי שאלה אותך על האורך ועל מפתח הצוואר – בעיני העוצמה של העיצוב הוא שיש בו מן “איפוק אירופאי”. הוא כ”כ נדיר במחוזותינו והוא הרבה יותר שיקי, סקסי ונותן תוצאה שהיא טיימלסית. הבד ממילא עמוס ומרהיב כך שכל פרט קטן רק היה מהווה הסחת דעת.
9:22 am on July 27th, 2010
איכשהוא פספסתי את התגובה שלך ספי, אני מתנצלת. אני מבינה את השאלות אבל אני חושבת שלפעמים דווקא בבחירה הלא מובנת מאליה קורים דברים מענינים יותר, דיברנו על זה פעם בהקשר של הפרחים שלך.
ודנה, איזה תגובה מרגשת. תודה רבה! שיהיה לך יום נפלא